History

נולדתי בבגדד ב- 1938 למשפחה יהודית. כמעט כל הקהילה היהודית בעיראק עלתה לישראל לאחר ההכרזה על יסוד מדינת ישראל ב- 1948. כך עברתי ב- 1951 להתגורר בישראל בשמי המקורי נאדרה נאווי, ביחד עם אמי, אחי ואחיותיי.  אבי שהה באותה עת בניו-יורק לקבלת טיפול רפואי.

 

I was born in Baghdad in 1938 to a Jewish family.  After Israel was declared a State in 1948, almost all of the Iraqi Jewish community immigrated to Israel and so, in 1951, under the given name Nadra Nawi I moved to Israel with my Mother and siblings.  At that time, my father was in New York seeking medical help.

 

בישראל שיכנו אותנו באוהלים במעברה (מחנה מעבר). היינו פליטים לכל דבר, שהרי כל כספנו עוקל ע"י הממשל העיראקי, וגם הבתים, התכשיטים וכל הרכוש שהיה לנו נגזל. לאחר כמה חודשים במעברה הועברתי עם אחי הבכור לקיבוץ משמר העמק אשר בעמק יזרעאל.

 

In Israel we were placed in tents in a ma’abara (transit camp) as refugees, because the Iraqi government confiscated all our money, properties, jewelry and belongings.  After a few months in that condition I was permitted to go with my older brother to Kibbutz Michmar Ha’Emek (meaning the watchers of the valley - Valley of Jezreel).

 

חייתי בקיבוץ שנתיים וחצי, ותקופה זו השפיעה מאוד על חיי, הן לחיוב והן לשלילה. בהיותי נערה מתבגרת חינכו אותנו לעבוד, וכמו כן למדנו בכיתות מיוחדות. זה היה מקום טוב מאוד ללמוד את השפה העברית, וגם ללמוד על החיים בישראל. אך מאידך גיסא, המורה שלנו, שהייתה ממוצא פולני ובאה מרקע סוציאליסטי בולשביקי, לימדה אותי כי אין בכלל ישות אלוהית, עם הוכחה בדרך השלילה: אילו אלוהים היה קיים – הוא לא היה נותן לשואה להתרחש. היא הוסיפה ואמרה לי, שכל אותם פולחנים רוחניים, כגון הקבלה היהודית, רוחות ומעשה כשפים הינם אך תרמית. הקיבוץ היה מסונף לתנועה השמאלנית של 'השומר הצעיר'. הם היו כה שמאלנים, שכאשר סטאלין מת ב- 1953 הם הכריזו על יום אבל לזכרו. זה היה טבעי שהושפעתי מהם, למרבה החרטה, והלכתי והתרחקתי ממה שלימדו אותי בבית.

 

The two and a half years I spent in the kibbutz played a big role in my life in a positive and negative sense.  As a teenager, we were trained to work and we also studied in special classes.  It was a very good place to learn the Hebrew language and also about life in Israel.  Yet on the other hand, my teacher, from a Polish Bolshevik background, taught me that there is no such thing as God because if there was, He would not have allowed the Holocaust to take place.  She also told me that all the spiritual practices, such as Kabala, witchcraft and ghosts were all hoaxes.  The Kibbutz was affiliated with a leftist movement called Ha-Shomer Ha-Tsa’eer, meaning ‘the young watchers’; they were so leftist that when Stalin died in 1953 they declared a day of mourning.  Naturally and regretfully I pulled away from what I was taught at home.

 

כאשר עזבתי את הקיבוץ נשאלתי לא פעם ע"י אבי: "מה הם עשו לך? מה הם עוללו לך?" אך אדוני אלוהים השיבני אליו ברוב חסדו.

 

When I left the kibbutz my Dad kept asking me: “What have they done to you? What have they done to you?”  But the Lord God is gracious and He returned me to Himself…

 

ב- 18 באוגוסט 1964, כחודש אחרי נישואי השניים, ויחד עם בעלי דוד ובתי יעל בת השבע, הפלגתי באונייה 'פלאמינה' מנמל חיפה בישראל לעבר מרסיי בצרפת לתיור באירופה ובקנדה. התיור היה צריך להסתיים בוונקובר (בקולומביה הבריטית בקנדה), אך איכשהו עצרנו במונטריאול (קוויבק) ונשארנו שם.

 

On August 18, 1964, about a month after my second marriage, my husband David, my seven year old daughter Yael and I left from Haifa, Israel to Marseilles by the ship Flamina for a tour of Europe and Canada. The tour should have ended in Vancouver, British Colombia but somehow we stopped in Montreal, Quebec and stayed there.

 

במונטריאול סבלתי מהחורף הקר, שלא הייתי רגילה לו, מאי ידיעת השפה, מחוסר ההסתגלות לעיר הגדולה וגם מהריון נוסף. התגעגעתי למשפחתי ולחברים, ובשנה הראשונה עקרנו פעמיים מדירה לדירה ... הייתי מדוכאת, בלשון המעטה.

 

In Montreal I suffered the cold winter which I was not used to, a language that I did not understand, in addition to lack of familiarity with the big city and a new pregnancy.  I missed my family and friends and in the first year we changed apartments twice…  To say the least, I was feeling depressed.

 

ידיד של בעלי הזמין אותנו ערב אחד למה שחשבתי כמסיבה. התלבשתי כראוי, כמו שלמדתי פעם בקורס לדוגמנות. כאשר הגענו לשם נוכחתי כי הייתה זו בעצם פגישה ללימוד התנ"ך, והעובדה כי לא הבנתי את הנאמר באנגלית לא סייעה להרגשתי. קלטתי רק אי אילו מילים, כגון אלוהים, תנ”ך ויוסף ... כאדם חילוני, אנשים אלה נראו לי כבלתי שפויים. הבטתי לימיני משועממת למדי, וראיתי בחור צעיר כבן 18 יושב שם. מסתבר כי הוא היה דובר עברית, ונפתחה בינינו שיחה. וואוו ... בתום הפגישה החלו האנשים לתקשר ביניהם. הוצגה לי אישה מג'מייקה, והיא ניסתה לשוחח עמי ... היה בה משהו שכבש את ליבי;  משהו שהיה מוכר לי ...  למרות שלא פגשתי בה מעודי. הזמנתי אותה לבקרני, וכך אומנם עשתה. היה קשה מאוד לתקשר עימה!.

 

One night we were invited by a friend of my husband to what I thought was a party.  I dressed appropriately, according to what I learned in the modeling school.  When we reached there I realized it was a Bible study and the fact that I did not understand English did not help.  I picked up a few words that indicated Bible and Joseph and God…  Being secular I thought these people were nuts and, feeling a bit bored, I looked to my right.  A young man (18 years old) sat there and we started a conversation.  He spoke Hebrew.  Wow…  When the meeting was over, people started socializing.  A Jamaican lady was introduced to me and she tried to converse with me…  Something about her captured my heart; something was familiar…  Yet I never met her before.  I invited her to visit me and sure enough she did.  It was very hard to communicate!

 

העברתי לה איכשהו את המסר כי אני משועממת. אף על פי שהספרייה שלנו כיסתה קיר שלם של חדר הסלון והייתה עמוסה, לא היה לי מה לקרוא, משום שכל הספרים כמעט היו באנגלית. בביקורה השני הביאה עימה את ספר הברית החדשה בעברית.

 

Somehow, I conveyed to her that I was bored.   Though our library that covered a whole wall of our living room was full, most of the books were in English and I had nothing to read.  On her next visit she brought a New Covenant (a New Testament) in Hebrew.

 

התחלתי לקרוא בו מההתחלה, כשם שאני קוראת בכל ספר אחר. הייתי המומה ממציאת נושאים ושמות מוכרים.

 

I started reading it from the beginning, like I would read any other book and was shocked to find very familiar names and subjects.

 

הגעתי לספר מתתיהו פרק ה'

כז) שמעתם את אשר נאמר לקדמונים לא תנאף

כח) ואני אומר לכם: כל המביט באישה מתוך תאוה אליה כבר נאף אותה בליבו

כט) ואם עינך הימנית תכשילך – נקריה והשליכה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאבריך משיושלֵך כל גופך לגיהינום

ל) ואם ידך הימנית תכשילך – קצצה והשליכה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך לגיהינום

לא) נאמר כי ישלח איש אשתו יתן לה ספר כריתות

לב) ואני אומר לכם: כל המגרש את אשתו חוץ מאשר על דבר זנות, עושה אותה לנואפת; והלוקח את הגרושה לאישה נואף הוא.

 

I reached Matthew 5:

27 “You have heard that it was said to those of old, ‘You shall not commit adultery.’  28But I say to you that whoever looks at a woman to lust for her has already committed adultery with her in his heart. 29If your right eye causes you to sin, pluck it out and cast it from you; for it is more profitable for you that one of your members perish, than for your whole body to be cast into hell. 30And if your right hand causes you to sin, cut it off and cast it from you; for it is more profitable for you that one of your members perish, than for your whole body to be cast into hell. 31“Furthermore it has been said, ‘Whoever divorces his wife, let him give her a certificate of divorce.’ 32But I say to you that whoever divorces his wife for any reason except sexual immorality causes her to commit adultery; and whoever marries a woman who is divorced commits adultery.”

 

 

הפסקתי את הקריאה בשלב זה. נו טוב, הרי אני כבר גרושה מנישואי הקודמים. דוד הוא בעלי השני. אם הבנתי נכון, ישוע (Jesus) אומר כי אני נואפת. אפילו אפרד מבעלי, אהיה עדיין נואפת. אין תקווה ואין מזור ... זרקתי את הספר על השולחן ולא הבטתי לעברו שוב, עד אשר ... עד חודשים אחדים לאחר מכן!

 

I paused.  Well, I am already divorced.  David is my second husband.  If I understand well, Yeshua (Jesus) is saying that I am an adulteress.  Even if I leave my husband, I will still be an adulteress.  No hope or remedy…  I tossed the book on the table and did not look at it again, until…  Until a few months later!

 

בינתיים דוד, בהיותו יהודי וישראלי הכיר את התנ"ך (לא היה לי מושג על כך, ולא ידעתי במה האמין). כפי הנראה הוא החליט להתחיל ללמד היסטוריה יהודית. כמה וכמה אנשים שלא הכרתי באו באחד מימי חמישי בערב, והמשיכו לבוא כל יום חמישי במשך כמה חודשים. מכיוון שלא הבנתי את השפה העסקתי את עצמי בקבלת אורחים ובהגשת הכיבוד. בקבוצה זו היה איש צעיר בשם ביל.

 

Meanwhile David, being Jewish and an Israeli, knew the Bible (I had no idea at the time that he believed in Yeshua).  He decided to start teaching Jewish History.  A few people that I did not know came one Thursday evening and continued to come every Thursday for a few months.  I assumed a role of a hostess.  Since I did not understand the language, I concerned myself with welcoming the people and serving refreshments.  Among this group, there was a young man by the name Bill.

 

פעם, ביל בא לבקר ביום שלישי, וכאשר טיפלתי בתינוקת שלי בחדר השינה שמעתיו בחצי אוזן משוחח עם דוד בחדר הסלון. ביל נשמע נרגש בקשר למשהו. ניסיתי להבין ... ידעתי רק שזה משהו הקשור באלוהים.

 

Bill came to visit one Tuesday evening, and while I was attending to my baby in the bedroom, I overheard him talk with David in the living room.  Bill sounded excited about something.  I tried to understand…  I just knew it was something about God.

 

ביום רביעי, 22 בספטמבר 1965, מצאתי את עצמי כורעת ליד הספה מתפללת. זאת הייתה פעם שנייה בחיי שעשיתי כן. לא ראיתי מעודי אדם יהודי כורע על ברכיו.

 

Wednesday, Sept. 22, 1965, I found myself kneeling by the couch and praying.  That was only the second time in my life ever to do so.  I have never seen a Jewish person on his knees.

 

בפעם הראשונה כרעתי ברך בפני אלוהים בישראל, בעיר נתניה, וביקשתי ממנו עזרה בדבר חשוב. אך באותו יום בספטמבר 1965, פניתי לאלוהים כמו ששמעתי את אימי מדברת אליו (וגם אחרים), וכמובן בשפה העברית:

 

The first time I knelt before God was in Natanya, Israel and asked Him for help about something important, yet on that September day, 1965, I addressed God in the way I heard Mom and others speak to Him and of course in the Hebrew language:

 

אלוהי אברהם, יצחק ויעקב (מתחננת אליו בתפילה אישית), אם אתה קיים תן לי אות, עשה נס, אנא התגלה לי ודבר אלי שחור על גבי לבן (במפורש), למען לא יישארו בי ספקות. והיה ותעשה כן – אתן לך את חיי וכל אשר תבקש מעימדי, אפילו אם תבקשני להקריב את בתי (ג'ויס), כשם שביקשת את אברהם להקריב את בנו יצחק, כך אכן אעשה.

 

“אלוהי אברהם, יצחק ויעקב”

 

“God of Abraham, Isaac and Jacob (and entreated Him with my personal prayer), if you exist, give me an oath (תן לי אות), perform a miracle (עשה נס), please reveal yourself to me and speak to me black on white (שחור על לבן) so I will have no doubts.  If you do, I will give you my life and anything else you ask of me, even if you ask me to sacrifice Joyce as you asked Abraham to sacrifice Isaac, I will do that.”

 

אינני יודעת מאין באו מילות התפילה שלי. לא חשבתי במודע לפני כן. מעולם לא שמעתי מישהו נותן את חייו לאלוהים, וג'ויס (התינוקת שלי) הייתה כה יקרה לי. ערב בערב כאשר השכבתי אותה לישון ציפיתי לבוקר כדי להיות איתה שוב... אך המלים נבעו מעומק ליבי, והתכוונתי לכל מילה!

 

I do not know where those words to my prayer came from.  I was not consciously thinking them before; I never heard anyone give his life to God and Joyce (my baby), was so dear to me.  Every night when I put her to bed I could not wait for the morning to be with her again…  But the words came from the depth of my heart and I meant every word!

 

למחרת (יום חמישי 23 בספטמבר 1965) דוד היה בשליחויות, בתי הגדולה יותר יעל הייתה בבית הספר, ומצאתי את עצמי מנקה אבק בספרייה שלנו. הגעתי לקטע האחרון.  המדף התחתון לא היה אופקי כשאר המדפים. הוא היה מלוכסן ונתמך בקורה למניעת גלישה של הספרים לרצפה. הרמתי את מדריך הטלפון המסחרי (מעניין הוא שלמרות שגרנו במונטריאול כרך "דפי זהב" היה של אוטווה, היכן שאני מתגוררת כיום), והתחלתי לנגב את האבק. הבחנתי במגילה עבה בין הדפים, וכך ישבתי בסמוך בכורסה קטנה, הנחתי את כרך דפי הזהב בחיקי, שלפתי את המגילה והתחלתי לקרוא. תוך כדי קריאה ידעתי גם ידעתי כי אלוהים דיבר אלי. הן היה זה מענה למשאלתי מאתמול. הוא ורק הוא ידע על משאלתי. והנה הוא מדבר עמי שחור על גבי לבן.

 

The next day (Thursday, September 23, 1965) David was running errands, my older daughter Yael was in school and I found myself dusting our library.  I reached the last section.  The bottom shelf was not flat like the other shelves.  It was angled and outfitted with a bar to keep the books from sliding to the floor.  I picked up the yellow pages (though we lived in Montreal, interestingly enough, it was an Ottawa Yellow Pages where I am presently residing) and started dusting it.  I noticed a thick scroll between the pages, so I sat in a small arm chair that was close by, put the Yellow Pages on my lap, pulled the scroll out and started reading.  As I read this, I knew that I knew that God was speaking to me.  It was an answer to my request of the day before.  He and only He knew my request.  He was speaking to me black on white.

 

ישבתי שם והרהרתי: כיצד אטהר את עצמי כפי שהתבקשתי? נזכרתי כי משה רבנו ביקש את בני ישראל לעשות כן ... וממה עלי להיטהר? ניסיתי לחשוב על מעשים רעים ... ועל איזו חבורה מדבר אלוהים? דוד, יעל וג'ויס היו היחידים אשר חייתי עימהם.

 

I sat there and thought:  How do I sanctify myself as I am requested?  I remembered that Moses asked the children of Israel to do that…  And from what do I need the sanctification? I was trying to think of wrong doings…  And what community is God speaking about?  David, Yael and Joyce were the only ones I lived with.

 

שמעתי, כמו כן, על העולם הבא פעמים רבות, כי סבי לימד אותי על גן עדן וגיהינום, ועל כך שנידרש לתת דין וחשבון בבוא יום הדין.

 

I also heard of the next world many times because my grandfather taught me about the Garden of Eden (גן עדן) and Hell (גיא הנם), and giving an account for our deeds on the Day of Judgment…

 

לפתע הבחנתי כי היה פסיק בסוף הפסקה האחרונה, וחשבתי לי: בוודאי יש עוד.

 

Suddenly I noticed that there was a comma at the end of the last paragraph and I thought:  there must be more.

 

וכדי לקצר בסיפור, קרה נס גדול, נס גדול מכדי לחשוף כאן באינטרנט, ולכן יישאר שמור עמי. אך העמוד השני נראה דומה לראשון, ונכתב באותו סגנון, אם כי הדף היה ארוך יותר, וכלל ארבע פיסקאות.

 

To cut the story short, a great miracle happened, a miracle too big to publish on the internet and therefore I will keep it to myself but the second page had the same look and was written in the same style but the scroll was longer and with four paragraphs.

 

הייתי נבוכה מאוד אחרי קריאת המגילה השנייה ... מסיבה כלשהי, קמתי וחציתי את החדר לצד השני, ובעמדי שם הסתכלתי אל החלון אשר מנגד. פקפקתי לרגע על מה שנכתב שם, ותוך כדי כך ראיתי את המגילה מתקמטת מול עיני. ידעתי כי זו היתה טעות לפקפק אחרי שראיתי נס גדול. ואז חשתי בגל חום שלא הכרתי קודם מציף את גופי בעליל. רצתי לחדר השינה וכיסיתי את ראשי בצעיף כדרך נשים יראות-שמיים (מוכר מימי ילדותי). אחזה בי חרדת קודש מהאחד שיכול לחולל נסים כאלה. חשתי בנוכחותה של ישות קדושה בחדר, ושלווה שמעולם לא חוויתי כמוה.

 

After reading the second scroll I was greatly perplexed…  For some reason, I got up and walked to the other side of the room and standing there, I faced the window across the room.   For a second I doubted what was written and while doing so I saw the scroll wrinkle before my eyes.  I knew that it was wrong to doubt especially after the miracle I have just seen.  Then I felt warmth that I did not know before manifest throughout my body, I ran to my bedroom and covered my head with a kerchief as women who fear God do (familiar from my childhood).  I was in awe of the one who could perform such miracles.  I felt that there was a Holy being in the room and peace I never knew came upon me.

 

חלפו למעשה ימים אחדים עד שנוכחתי בגודל הנס. כל מכאובי היו כלא היו. פסקה נשירת השיער המוגברת, הטחורים שהציקו לי חדלו לדמם, הדלקת הפטרייתית הארורה שדבקה בי במשך שנים נעלמה, חללי הסינוסים הגדושים התנקו מאליהם והשקדים בגרון, שהיו מיועדים לכריתה, לא הטרידוני עוד. תוך ימים ספורים יכולתי לנהל שיחה כלשהי באנגלית, כאילו מישהו התיר את חרצובות לשוני.

 

Actually, a few days passed by the time I realized the extent of the miracle.  All my ailments left me.  My hair stopped falling, my hemorrhoids stopped bleeding, the yeast infections (which plagued me for years) disappeared, my sinuses cleared up and my tonsils which were scheduled to be removed did not bother me any more.  In a few days I could more or less converse in English (it was like someone untied my tongue).

 

עם זאת לא הייתי ערה עדיין לריפוי הרוחני שהתחולל בי, ועתיד לכוון אותי למסלול חדש.

 

Still, I was not yet aware of all the spiritual healing that was happening to set me on a new path.

 

הגישה שלי לחיים השתנתה בין רגע. שוב לא הייתה לי בעיה להאמין בקריעת ים סוף, או ב"לידת הבתולים" של מרים, יונה הנביא במעי הלוויתן, או הדיבור של אתונו של בלעם. גם לא בשהייתו של דניאל בגוב האריות... אלוהים הוא כה נורא וכה עצום, ויכול לעשות ככל רצונו, כולל שליחת עשר המכות על המצרים ופתיחת רחמן של העקרות ללדת.

 

My attitude about life changed overnight.  I had no more problems believing the parting the Red Sea nor with the virgin birth or Jonah in the belly of the whale or the donkey speaking to Balaam.  Neither Daniel being in the lion’s den…  God is so awesome and so powerful He can do anything He wants including the sending of the ten plagues on the Egyptians and opening the womb of the barren ones.

 

ספר תהילים פרק יח'

נ) עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם יְהֹוָה וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה

נא) מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

 

Psalms 18:49

"For this I will praise you, O LORD, among the nations, and sing to your name. Great salvation he brings to his king, and shows steadfast love to his anointed, to David and his offspring forever."

 

עד אז הייתי המלכה של הטירה שלי; חשבתי כאוות נפשי ועשיתי כל מה שרציתי ויכולתי, אך מעתה אלוהים נמצא שם!! ישוע ביקשני להיטהר ולכפר על חטאים...  יהיה עלי לתת לו דין וחשבון בסוף ימי חיי!!! לכל מה שאעשה, ולדרך אשר אבחר, תהיה השפעה על חיי העתידיים על פני האדמה, וגם בעולם הבא, ויותר מכך על הבנים שהבטיח לי (כפי שהיה כתוב במגילה, "בנים תלדי...").  אם אקשיב יסלח לכל העבר ואתחיל דף חדש בחיים.

 

Until then I was the queen of my castle; I thought whatever I pleased and did whatever I wanted if I could but now God was there!!!  Yeshua asked me to sanctify myself and to atone my sins…  I would have to give Him an account at the end of my life!!!  What I do and the way I live will have an impact on my future life on earth and in the next world; and more so, on the sons He promised me as it was written in the scroll.  If I listen all my past will be forgiven and I will start a new page in life.

 

מכאן והלאה התורה והברית החדשה הנחו אותי, והיו למניע של חיי.

 

Since that day the Torah and the New Covenant have become my guide and the motivator of my life.

 

ספר ירמיה פרק לא'

ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה

לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהֹוָה

לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם

לג) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהֹוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהֹוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד.

 

Jeremiah 31:31

“Behold, the days are coming, declares the Jehovah, when I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah.  Not according to the covenant that I made with their fathers in the day that I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt; My covenant that they broke although I ruled them like a husband, declares Jehovah.   But this is the covenant that I will make with the house of Israel after those days, declares Jehovah: I will put My law in their inward parts, and I will write it on their hearts; and I will be their God, and they shall be My people.  And they shall no longer teach each man his neighbor, and every man his brother, saying, know Jehovah; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, declares Jehovah.   For I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more.”

 

בנוסף לבנותיי, האל חנן אותי אחרי כן בשלושה בנים נהדרים, ומאז שניים עשרה נכדים, שתי נינות, ועוד ידו נטויה, כן ירבו. אמן.

 

In addition to my two daughters, the Lord blessed me after that with three wonderful sons (as He promised), twelve grandchildren and two great granddaughters to date, and may He continue to bless.  Amen.

Isaiah 49:5,6  "And now says Jehovah that formed me from the womb to be His servant, to bring Jacob back to Him and to gather Israel unto Him, for I am honorable in the eyes of Jehovah, and my God is become my strength;   And He said , it is too light a thing that you should be my servant to raise up the tribes of Jacob, and to restore the preserved of Israel: I will also give you for a light to the Nations, that you may be my salvation unto the end of the earth."

End of quote.

Because of Yeshua (Jesus), there is Torah (the word of God), in every church in the Nations, with the message of salvation all over the world... 

Print Print | Sitemap
{{custom_footer}}